אריק זאבי, אחד הספורטאים הישראלים הגדולים ביותר בכל הזמנים, הודיע על פרישתו בגיל 35 מהענף אותו הוא כל כך אהב, במסיבת עיתונאים מרגשת שהתקיימה היום (שני).
מסיבת העיתונאים הועברה בשידור חי בערוץ ONE, ערוץ 50, ערוץ 550 בהוט (HD) וכאן באתר.
זאבי שלא חשף עדיין מה צופן עתידו, צפוי להתמנות למאמן נבחרת הקאדטים בצוותא עם גל יקותיאל. הפרישה של זאבי מגיעה לאחר ההפסד הכואב לדימיטרי פטרס הגרמני אחרי 43 שניות בלבד באולימפיאדה בלונדון, אך תחת חגורתו של זאבי הישגים רבים, כשהגדול שבהם היא מדליית הארד באולימפיאדת אתונה ב-2004.
רק בשנה שעברה ושלושה חודשים לפני פתיחת המשחקים האולימפיים, הוכתר זאבי בפעם הרביעית כאלוף אירופה. בסך הכל זכה זאבי במהלך הקריירה המפוארת שלו בתשע מדליות באליפויות אירופה, ארבע מזהב, אחת מכסף וארבע מארד כשהוא מוסיף לכך עוד מדליית כסף במשקל הפתוח באליפות העולם במינכן ב-2001.
אך סיפורו של זאבי אינו מסתכם במדליות בלבד. הג'ודוקא הכריזמטי הצליח לסחוף אחריו מעריצים רבים ולהמשיך את ההצלחות של יעל ארד ואורן סמדג'ה שהיו החלוצים בתחום הג'ודו. זכורה בעיקר התחבושת שעטפה את ראשו במהלך הזכייה בארד באתונה.
|
| צפו באריק זאבי מודיע על פרישה מג'ודו |
|
זאבי פתח ואמר: "אם יש משהו להתנחם בפרישה שלי זה שזאת הפעם האחרונה שאזיל דמעות מול המצלמות. החודשיים האחרונים היו לא פשוטים עבורי. זה התחיל בהפסד בלונדון, אבל הרגשתי דברים שלא הרגשתי לפני, הרבה יותר כאב לי. ניסיתי להגיע למסקנות והראשונה הייתה שפתאום ראיתי שאין עוד מטרה, זאת התחרות האחרונה וזה שיבש לי את כל מנגנון ההתאוששות מכישלון. הדבר השני שגרם לי לתחושה הקשה היתה הפער בין איך שהייתי מוכן לאולימפיאדה ולתוצאות.הכל היה נראה מתאים ופתאום מצאתי את עצמי בצד השני של הסקאלה. זה הבהיר לי כמה שבריריים החיים, פעם אתה במקום הכי גבוה ופעם במקום הכי נמוך".
 |
| אריק זאבי. "הרגשתי אחרי לונדון משהו שלא הרגשתי לפני זה" (יוסי ציפקיס) |
|
| |
"מצאתי את עצמי בתקופה מבולבלת וניסיתי להבין מה קורה. התחלתי לקרוא את ההודעות ששלחו לי, זה החזיר אותי אחורה לאהבה האדירה שיש אלי וזה בלבל אותי. מצאתי את עצמי אומר תודה רבה למרות שהרגשתי שאני צריך להגיד סליחה. הרבה אנשים אמרו לי שהם בטוחים שאתאושש ועוד אביא הישגים אבל אני לא ידעתי אם אני ממשיך. על פניו לא הייתה סיבה שלא אמשיך כי הייתי במצב הכי טוב שלי, הרגשתי גם שאני לא יכול לסיים את הקריירה ככה עם קרב כזה. נשאר לי רק לחכות לדרייב הזה להמשיך, בהתחלה הוא לא הגיע אבל לא חששתי כי הבנתי את זה מהניסיון בבייג'ין שאחרי כאב כזה האנרגיה מתרוקנת".
 |
| אריק זאבי עם דמעות בעיניים (יוסי ציפקיס) |
|
| |
"חיכיתי שזה יעבור ובתאילנד אפילו הרגשתי שזה קורה, אבל כמה ימים אחרי זה זה דעך. אמרתי לעצמי שאחכה עוד קצת אבל כשזה לא הגיע, הדרייב הזה לחזור להתאמן ולהתחרות, אז הבנתי שאם יש ספק אז אין ספק. אני מתרגש אבל זאת לא הייתה החלטה כל כך קשה עבורי. כמו שאחרי בייג'ין לא היה לי ספק שאני ממשיך, עכשיו הבנתי שזה לא בוער בי ואין דרך להמשיך. אם אני לא שם לגמרי אז אני לא שם בכלל".
"פתאום הפסדים שהיו לי בעבר צורבים לי כרגע. יחד עם זאת פתאום ראיתי את ההישגים שהשגתי בקריירה, אם היו אומרים לי בגיל שבע שהתחלתי להתאמן במקלט בפרדס כץ, שאלה יהיו התארים שלי אז לא הייתי מאמין. אני גאה בקריירה שעשיתי, מסתכל על אימפריות ג'ודו באירופה וההישגים שלי הם יפים. אי אפשר להיות מאוכזב אחרי קריירה כזאת. הייתה לי את הזכות לייצג את המדינה ואני גאה על כך. בזכות הספורט הפכתי למי שאני, תמיד אני אומר להורים וילדים שמה שקיבלתי מהספורט זה לא הישגים אלא את זה שלמדתי להכיר את עצמי, להתמודד עם לחצים. אני יודע שאני רוצה להישאר קשור לג'ודו ולספורט כי יש לי רצון לתרום, בעיקר לבני נוער. יש המון אנשים שאני רוצה להודות להם, אחת הסיבות שהספורט בארץ לא מצליח היא שהמגזר הציבורי לא מתגייס מספיק. המסע של הארבע שנים עד לונדון היה מסע שלם, הרגשתי שעברתי בית ספר. נכון שלונדון היה צריך להיות הדובדבן אבל עדיין הקצפת הייתה טעימה".
 |
| זאבי מקבל מפונטי את חולצת המאמן (יוסי ציפקיס) |
|
| |
משה פונטי, יו"ר איגוד הג'ודו: "תודה על הכל. תודה על רגעים של ספורט. אני רואה בג'ודו משהו שהוא מעבר לספורט. יש הישגים שהם מעבר לספורט. הג'ודו הישראלי מבקש ממך אריק, כאדם ענק, אדם מיוחד וג'ודוקא ענק, להיות מאמן נבחרת הקאדטים של ישראל. אני חושב שאריק יכול לעשות גם הרבה יותר מזה. אני חושב שאריק צריך לקחת על עצמו להיות יו"ר הוועד האולימפי בישראל. לפני 20 שנים דיברו על זה שראשי האיגודים יהיו ספורטאים ולא עסקנים וכולם אמרו שזה לא אפשרי. הוכחנו בג'ודו שזה אפשרי. עם הניסיון שלך והאישיות שלך וההבנה, אנחנו יודעים שאתה צריך להיות שם. אנחנו כולם צריכים לתמוך במועמדות של אריק, כל האיגודים והמערכת. עד שתתמנה לתפקיד, כי נוצר שם ואקום כרגע, אנחנו ממנים אותך למאמן נבחרת הקאדטים של ישראל. מאמין שאריק ימצא ספורטאי אחד או שניים להביא אותם לאן שהוא הגיע".
 |
| אריק זאבי. "רוצה להישאר בג'ודו" (יוסי ציפקיס) |
|
| |
אריק זאבי הגיב להצעה שיתמנה ליו"ר: "נראה לי שתפקיד יו"ר הוועד האולימפי הוא מעניין. לא חשבתי על זה, אני אומר שלהגיע להיות שר הספורט זה קל יותר. לא חשבתי שזה ריאלי, זה מסוג התפקידים שאי אפשר להגיד להם לא. יש מיזם שאני מגלגל עכשיו לטובת הספורט ובכובע כיו"ר הוועד האולימפי זה המקום הכי טוב לשנות ולתרום ואני מאמין שיש לי מה לתרום. לא יודע אם זאת הצעה שסתם נזרקה לאוויר או שיש בזה שיניים. אין סיכוי שספורטאי אולימפי יוכל לסרב להצעה כזאת".
 |
| משה פונטי במס"עת. מריץ את אריק ליו"ר הוועד האולימפי (יוסי ציפקיס) |
|
| |
"מבחינת כישרון ופוטנציאל יש בישראל מספיק בכל המקצועות. אחד היתרונות על ענפים האחרים הוא שיש הישגים וזה חשוב. ספורטאי שמתאמן היום בנוער יש לו תקדימי עבר שהוא צריך להשתוות אליהם. יש המון ילדים שמתאמנים בג'ודו ככה שאני לא רואה למה שלא יהיו הצלחות, עם זאת אף אחד לא יכול להבטיח".
מנהל היחידה לספורט הישגי, גילי לוסטיג: "זה מרגש, לא היינו צריכים את מסיבת העיתונאים כדי להבין מי זה אריק. ההבדל בינו לבין אחרים הוא באישיות המיוחדת. אין לנו הרבה ספורטאים כמו אריק, בטח לא בהישגים. מבחינה אולימפית הוא היה שווה יותר מההישגים שלו. הייתי עד גם לאכזבות ומצבים שהוא היה שווה יותר. הקריירה לא נמדדת על אותן 43 שניות בלונדון אלא על דרך. הוא מודל לחיקוי באינטיליגנציה שלו, בדבקות, דוגמא למופת לספורטאים צעירים".
 |
| גילי לוסטיג ."אישיות מיוחדת" (יוסי ציפקיס) |
|
| |
"ההחלטה של איגוד הג'ודו למנות את אריק הם אותם קאדטים צעירים שיתחילו את דרכם איתו. אריק תמיד דיבר בגובה העיניים למרות היותו פופולארי כל כך. תמיד הוא מצא זמן לכולם, בסבלנות, בנעימות, בסבירות פנים. בשבילי ובשביל הספורט הישראלי אריק הוא מודל לחיקוי. אין תרבות ספורט בישראל, זה או שחור או לבן, ושוב אריק שבר תקרת זכוכית עם ההפסד בלונדון. פעם ראשונה שהתקשורת הישראלית ובעקבותיה הציבור, ידע להכיר ולהוקיר את התרומה שלו לאורך כל הקריירה".
